הייתי ילדה רגישה, כזאת שקשה לה להסתיר איך ומה היא מרגישה. קצת כמו בובת חרסינה, שצריך לנהוג בה בעדינות ולשמור שלא תיפול או תקבל מכה כי אז היא עשויה להתנפץ לחתיכות.
הרגשתי חשופה, ראו עלי הכל, הרגשתי שכל אחד יכול לפגוע בי, והכאב יכול לגדול.

בבית שבו גדלתי לא הרבו לדבר על רגשות. הרגש היחיד שהיה לו איכשהו מקום הוא כעס בכל מיני צורות. למדתי להסתיר, להתעלם, להחביא כמעט כל רגש אחר שהתעורר. ממש אגרתי פנימה ללב. השתכללתי, הצלחתי להחזיק יותר ויותר... הצלחתי לעבור דברים קשים מבלי להראות שכואב לי שם בפנים... כי אם אף אחד לא יידע, אני כבר לא חשופה לפגיעה, עכשיו אני "חזקה". 

הרשיתי לעצמי לכעוס, לכעוס מותר. אבל אז היו פעמים שהכעס היה קצת יותר מידי.

הייתי כועסת ויורה לכל הכיוונים ועל הדרך מקלקלת קצת מערכות יחסים. אני זוכרת רגע אחד, שהרגשתי כמו מישהי שירדה מהפסים, איבדתי את זה וצעקתי נורא ליד אנשים בעבודה והבנאדם שהיה מולי לא הבין מה אני רוצה, על מה המהומה? אני צועקת והוא הולך ונאטם. הוא כבר לא שומע אותי ובטח לא מבין. ומה השגתי בזה שהתפוצצתי חוץ מלחשוף את כל מה שהסתרתי כל כך הרבה שנים. 

ביום הספציפי הזה תוך כדי הצעקות בחרתי לראות, שעלו שם עוד רגשות, עלבון ופחד אולי גם בושה, הבנתי שאני כבר לא משתלטת על הכל, לא באמת הפכתי לפלדה. 

אני גם כבר לא מזהה אותה, את הילדה הרגישה, ראיתי רק מפלצת שגדלה וגדלה ויש לי מה להפסיד אם לא אשתלט עליה אחת ולתמיד. אני עלולה להפסיד מערכות יחסים עם המשפחה, עם בן הזוג, עם קולגות או עם חברים, ובטח עם הילדים. אני מפסידה נקודות יום יום גם מול עצמי עמוק עמוק בפנים. 

קיבלתי החלטה, לקחת אחריות, ולא לאגור יותר בפנים, לעשות הכל כדיי לפעול אחרת, להיות מ.ל.כ.ה. במערכות יחסים, להביע את עצמי באיפוק ואצילות, לעצב לעצמי זהות חדשה, רציתי להתנהג כמו "מלכת אנגליה".

עברתי תהליך ארוך של הכרות עם עצמי, עם הרגשות שנבנו אצלי. 

בחרתי באימון כמסלול התפתחות, בו אני בוחרת כל יום מחדש להתאמן על להרגיש, מתחברת לכוחות הפנימיים שאומרים לי בדיוק מה אני צריכה ומה הצעד הבא. 

למדתי שלכל רגש יש מקום. זה משחרר ומפחית כאב בצורה משמעותית. 

היום אני מאמנת נשים ונערות להתחבר ללב כל הזמן, לא לחכות עד שכבר מאוחר, לדבר רגשות, לשתף צרכים ורצונות בזמן הווה להתחבר לתחושות ולמחשבות, גם כשקשה. להיות מחוברת ללב, לרגשות, זה תרגול הכרחי בשביל לטפח קשר אמיתי. 

אני מתרגשת בכל פעם מחדש, על ההזדמנות להתאמן על מודעות, לראות נשים מכירות את עצמן, את מה שמנהל אותן מבפנים ולהביע את זה במילים, בשליטה, מתוך בחירה.  

אז אם נמאס לך לאגור בתוכך, להתפרץ ולהתחרט, בואי ללמוד להיות  מ.ל.כ.ה -  מחוברת ללב כל הזמן אבל בשליטה. מחכה לאמן אותך!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.