"מיינדפולנס נועד לסייע לנו ביצירת מרחב התבוננות בהווה ובתודעה מרגע לרגע, באופן מכוון ובלתי שיפוטי"

כשהתחלתי לתרגל מיינדפולנס, האמנתי שאני עושה משהו טוב עבור עצמי. אני מקדישה זמן לעצמי, מאפשרת לעצמי להתבונן פנימה, לשתף בחוויות שלי, להקשיב לאחרים, ללמוד משהו חדש...

אני מניחה שניגשתי לזה כפי שניגשתי לכל לדבר חדש. בהקשבה ובבחינה האם זה קל או קשה, האם זה תורם לי או לא, האם אני טובה בזה או שזה בכלל לא בשבילי. בהתחלה התחושות שעלו לא היו נעימות. שמעתי את עצמי "מבקרת" את ההתקדמות שלי כפי שידעתי לעשות בכל תחום בחיי עד היום. שמעתי את התיסכול, את הרצון להיות כבר במקום אחר, את הצורך לסמן וי הצלחתי או לא הצלחתי. בדקתי האם הנשימה שלי שטוחה או עמוקה, האם המחשבות נודדות או שאני מצליחה להתמקד בנשימה. האם אני מבינה בכלל מה זה כאן ועכשיו? האם אי פעם הייתי כאן ועכשו? ככל שהתירגול נמשך הפוקוס שלי בתירגול נעשה טבעי יותר. כמו בכל דבר שמתרגלים יום אחרי יום, מתחילים לרכוש מיומנות. התחלתי לשים לב לכל מה שעולה והתחלתי להרגיש את הגוף שלי. כמה דקות ביום שבאמת פגשתי את עצמי, הייתי מודעת לתחושות שלי, לנשימה שלי. 

בעיניי המפגש הזה עם עצמי מהווה נקודת חוסן. בעיקר כי זאת הזמנה להיות נוכחת כאן ועכשיו, לתת לכל מה שעולה מקום. אם זה שמחה או עצב, כעס, בושה או תיסכול. כל רגש שעולה, כל מחשבה, יש לה מקום. העיקר שנתבונן וניתן לה לחלוף כמו גל ששוטף אותנו ואנחנו מרגישים אותו אבל כפי שהוא הגיח כך הוא גם חלף. נבין שאין צורך להתנגד או להתעלם. ההתבוננות מאפשרת פתיחות וקבלה קודם כל של עצמי ואח"כ כמובן של כל אחד אחר. התבוננות שמאפשרת מרווח נשימה, לא עוד תגובה אימפולסיבית, רגע של נשימה, הפעלת שיקול דעת, בחינה מחדש, תגובה מבוקרת. 

מיינדפולנס בשבילי הינו כלי פרקטי לתירגול קשב לגוף ולתודעה. מאפשר לי להכיר את הרגשות שלי, עוזר לי לכוון את ההתנהגות שלי לכיוונים שמשרתים אותי ואת הצרכים שלי. הוא מאפשר לי לבחור את התגובות שלי וע"י זה מאפשר לי לצמוח.